זמן של מספרים

לאחרונה הרבה אנשים פונים אלי עם שאלה אחת ספציפית. תיבת המייל שלי מוצפת, סטודנטים עוצרים אותי במסדרונות הר-הצופים, חתולי-רחוב עטים עלי ודורשים מענה, אפילו בחורות בפאב פותחות בשיחה ידידותית-לכאורה, על-מנת שיוכלו ברגע האמת לשלוף את השאלה המיסתורית והעתיקה: "מה ההבדל בין 3/4 ובין 6/8?"

אילו היתה שאלה זו מופנית למתמטיקאי, אני מתאר לעצמי שהתשובה היתה עשויה להיות משהו בסגנון: "6/8 הינו הרחבה של 3/4, למעשה הכפלה ב-2 של המונה והמכנה. מבחינה כמותית הם שווי-ערך וההבדל ביניהם הינו חיצוני בלבד, עניין של רישום. נגיד שלאדם מסויים, נקרא לו, נאמר, דנקנר, או משהו בסגנון, יש עוגה. והוא מחלק אותה לארבעה חלקים שווים, ולוקח לעצמו שלושה מהם, וליתר האנשים משאיר חלק אחד. אפשר לומר שהוא לקח לעצמו שלושה רבעים מן העוגה, ואפשר לומר באותה מידה שהוא לקח לעצמו שש שמיניות ממנה. זה עניין של ניסוח, אבל אין הבדל מהותי בין שתי האמירות הללו."

אך אני איני מתמטיקאי - אני מוסיקאי. ובמוסיקה ישנו הבדל מהותי, ככל הנוגע למושגי הזמן, הקצב והמשקל המוסיקליים, בין המשקלים הנושאים את השמות 3/4 ו-6/8. 3/4 הוא משקל משולש. הוא מתחלק לשלוש פעמות שוות, שאורך כל אחת מהן הוא רבע. הפעמה הראשונה בכל תיבה במשקל זה מקבלת הטעמת-יתר (המסומנת בתווים באמצעות הסימן "<") בהשוואה לפעמות שבאות אחריה. כך נראית התבנית הבסיסית ביותר במשקל זה בתווים:

וכך נשמע אחד השירים היותר מוכרים שנכתבו במשקל זה:

ניתן לראות את התבנית הבסיסית של המשקל בתיבה המכילה את המילים "she once had". ביתר התיבות מופיעות תבניות ריתמיות אחרות, אך המשותף לכולן הוא שהן כולן תבניות ריתמיות הנגזרות מן המשקל של השיר, הלא הוא 3/4.

המשקל המכונה 6/8, לעומת זאת, אינו משקל משולש אלא כפול. ההבדל נעוץ לא באורך התיבה, שכפי שידידינו המתמטיקאי הסביר לנו, עשוי להיות זהה, אלא בחלוקות הפנימיות. בעוד כל תיבה של 3/4 מתחלקת לקבוצה אחת ובה שלוש פעמות באורך רבע, הרי שכל תיבה במשקל 6/8 מתחלקת לשתי קבוצות, שבכל אחת מהן שלוש פעמות באורך שמינית. כך נוצרת חלוקה פנים-תיבתית אחרת לגמרי: השמינית הראשונה והשמינית הרביעית מקבלות הטעמת-יתר (והראשונה, הלא היא הפעמה החזקה הבאה בתחילת התיבה, אף יותר מוטעמת מן הרביעית), וכך נוצרות שתי קבוצות - ומכאן ש-6/8 אינו משקל משולש אלא משקל כפול. התבנית הריתמית הבסיסית במשקל 6/8 תראה בתווים כך:

ואחד השירים היותר מוכרים שנכתבו במשקל הזה נשמע כך:

וכך נראית תבנית ליווי-הגיטרה של השיר בתווים - ניתן לראות שהיא דומה מאוד לתבנית הבסיסית של המשקל:

כעת מתעוררת השאלה החשובה הבאה: "מה קורה כשאנו נמצאים במשקל 3/4, אבל שומעים תבנית ריתמית מלאה בשמיניות? כיצד נדע להבדיל וכיצד נרשום זאת בתווים?" ובכן, תיבה במשקל 3/4 שמלאה כולה בשמיניות, תראה ברישום התווים  הגרפי כך:

וכך נשמע אחד השירים הפחות מוכרים, אך יותר יפים, שהולחן במשקל 3/4 ומכיל תיבות רבות המלאות בשמיניות:

כעת יוכלו לטעון כנגדי יודעי-ח"ן: "הרי כל הדוגמאות שהבאת הולחנו בעל-פה, ולא נכתבו בתווים בעת הלחנתן. והרי את שרשמת ב-3/4, ניתן לרשום גם ב-6/8, ולהיפך, וכל מה שצריך לעשות הוא לשנות את מהירות הנגינה כדי שלא יהיה הבדל".

על כך אשיב: יש במוסיקה גורמים נוספים מלבד המשקל, המקצב והערכים הריתמיים עצמם, שעוזרים לנו ללמוד ולגלות באיזה משקל הולחן שיר מסוים, אפילו אם מעולם לא נכתב בתווים בעת הלחנתו (שהרי מן הידועות היא שיוצרים רבים בסגנונות המוסיקה הפופולרית אינם טורחים להעלות את יצירותיהם על הכתב, ותחת זאת מעלים אותן ישר ליוטיוב). אחד מן הגורמים הללו הוא זה המכונה 'קצב הרמוני', ומתייחס לתדירות ולמהירות בה מתחלפים האקורדים בשיר. הן ב'אבוא אליך' והן ב-'House of the rising sun' האקורדים מתחלפים בתדירות של פעם בתיבה, כשהחילוף מתרחש על קו התיבה ועל הפעמה החזקה שבאה לאחריו. מבחינה תיאורטית יכולים היינו לרשום את 'אבוא אליך' במשקל 6/8 ואת שירם של 'החיות' במשקל 3/4, אך לו עשינו זאת היה בכך חטא כלפי המוסיקה עצמה, הקיימת ממש רק מחוץ לתווים: בהתנגנה היא מספרת לנו משהו על עצמה, ותוך כדי כך מגלה לנו משהו עלינו ועל יכולתנו להבין מהו הזמן.

ולסיום סיומת: הנה דוגמא לשיר שמזגזג בחינניות בין 3/4 ל-6/8, ועוד באותה שורה: "I like to be in america". חילופי המשקל מתרחשים לראשונה באיזור 00:45 בקליפ שכאן.